הנה שאלה מצוינת !

מי יכול לנגן ?

כולם באמת מסוגלים ללמוד נגינה ?

או שזאת פריבלגיה שמורה לאנשים בודדים ?

התשובה היא שזה תלוי בכמה פרמטרים.

ולא, אני לא מדבר על גיל, יכולת שכלית או אפילו שמיעה מוזיקלית.

הפרמטר הראשון הוא הרצון.

הרצון הוא מוביל הכל והוא מאפשר לנו לבנות עולמות שלמים.

זה הרצון שנותן לקיים את הדבר הכי פשוט עד הפעולה הכי מסובכת.

ובמוזיקה הרצון הזה הוא חשוב ביותר !

כשלמדתי ברימון, המורים ישר זיהו אותי מבין כל התלמידים

והבטיחו לי שאני אהפוך לנגן מצליח.

ואיך הם ידעו להגיד דבר כזה ? 

לא הייתי הנגן הכי טוב, ואני לא מדבר בכלל על תאוריה מוזיקלית.

הם זיהו את זה כי היה לי חשק עצום למוזיקה,

 ואהבתי את המוזיקה בכל הכח !

מה שמוביל אותי לנקודה השניה :

אם יש לכם את הרצון לנגן ותשוקה גדולה להנות ממעשה ידכם,

אתם צריכים ל-א-ה-ו-ב מוזיקה מכל הלב.

מוזיקה מרגשת, מוזיקה מנחמת, מוזיקה מיחדת, מוזיקה בונה עולם יותר טוב. 

אין מישהו שלא אוהב מוזיקה, יש אנשים שפחות מתחברים אליה,

 שאוהבים אותה ברקע או בהזדמנויות מסוימות.

כבר הוכח בהרבה מקומות שאנחנו חזקים במה שאנחנו אוהבים, שהנטיעה 

שלנו היא לבלות זמן רב בדברים שאנחנו מחבבים. 

האהבה שלנו לנגינה תאפשר לנו לחדש בה תמיד ולבלות זמן רב עם הכלי שלנו.

הנקודה השלישית והחשובה מבינהם: התמדה

לא חשבתי שזה סוד כזה שמור.

 הרי כולם יודעים שמי שרוצה להיות חזק בתחום מסוים

 חייב להתמיד בו ולהשקיע מאמץ יחסי. 

אז טעיתי, יש עוד הרבה אנשים

 שחושבים שהם יהיו מוזיקאים מצוינים אם הם ישבו בדשא,

 יסתכלו על השמים ויתפסו את כלי הנגינה שלהם חצי שעה פה ושם. 

זה לא נכון ! 

כמו שרופא לומד שעות על גבי שעות,

 ואיש היי-טק מתרגל עד שהוא נרדם מול המסך,  

ככל שתשבו עם הכלי נגינה שלכם אתם תפנימו את המוזיקה, 

אתם תהנו מהתהליך, תתקדמו,

ותתפעלו מיכולת שלה לשמח ולהרגיע.

נכון כמו כל דבר אחר, לימוד כלי נגינה דורש השקעה ומאמץ,

והרבה משמעת.

אבל כמה טוב כשמתחילים לנגן !

בהצלחה בהמשך התהליך !